"בגידה עם אשת איש"

מאת: עו"ד אורית דרור-הראל

גברים נשואים רבים מאמינים כי הם "פיצחו את השיטה" וכי הכי פחות מזיק להם ולאישה לה הם נשואים, אם הם בוגדים – לא חלילה עם רווקות ישראל החינניות – אלא עם אישה נשואה או מחוץ לגבולות המדינה ("רחוק מהעין רחוק מהלב"). כביכול, ההסתרה של הבגידה חזקה יותר אם היא במדינת חוץ או אם היא מעוגנת בכבלי נישואין של זוג אחר.

ובכן…
מבחינה מוסרית: איש איש ומוסריותו האישית.
מבחינה דתית יהודית: האסורים אשר בעשרת הדברות מחייבים אותנו לא לנאוף ואפילו לא במחשבה לחמוד אודות "אשת רעך". מעשה הניאוף נחשב ביהדות לאחת העבירות החמורות ביותר ואין חולק כי ניאוף בעל עם אישה נשואה ("אשת איש") הינו אסור בהחלט.
מבחינה משפטית, חובת הנאמנות הזוגית מה משמעותה?
בישראל יש שתי ערכאות שפוט הנוגעות לענייננו. בית דין דתי שהינו בית הדין הרבני ובית משפט אזרחי שהינו בית המשפט לענייני משפחה.
בבית הדין הרבני זכותה של אשתו של הנואף להגיש תביעה לגירושין או תביעה לכתובה ולפיצויי כתובה ובמסגרת התביעה עליה לטעון כי בעלה מבייש אותה, אינו נוהג כלפיה בכבוד ומבזה אותה בהתנהגותו. יהא צורך לציין כי על אף ההתראות ובקשות האישה המשיך הנואף בניאופיו והוא מפר את מלוא חובותיו כבעל לאשתו.

בשונה מבגידה של אישה בבעלה, שם מעשה חד פעמי של ניאוף הופך את האישה ל"אסורה על בעלה ובועלה" ושולל כליל את זכויותיה למזונותיה ולכתובתה, במקרה של בעל נואף יש להדגיש בבית הדין כי הבעללא מעד פעם אחת אלא הוא בוגד ובגד מתוך הרגל מזלזל ופושע. וכי אין כל טעם להמשך החיים המשותפים ואין האישה חייבת לחיות תחת קורת גג אחת עמו. לאור התנהגותו של הבעל מבוקש יהא לחייבו בגט פיטורין ולפסוק לאשתו את מלוא זכויותיה, לרבות כתובתה ותוספת כתובתה ואף פיצויי כתובה.

אמנון טוען בפני כי הוא אדם חילוני ואשתו חילונית ומה להם ולבית הדין הרבני. בעניין זה השבתי לו כי מרגע שהוא נישא לאשתו כדת משה וישראל, בנישואין דתיים והם יהודים ומרגע שחתם על כתובה לטובת אשתו, סמכותו של בית הדין הרבני קנויה בנדון. כתובה ופיצוי כתובה הינם בסמכותו הייחודית והבלעדית של בית הדין הרבני גם אם שני הצדדים חילונים "למהדרין".

יובהר כי "כתובה" כמוה כשטר חוב של בעל לאשתו כי ינהג בה, בין היתר, בהגינות ובנאמנות. הפרה סדרתית של חובת הנאמנות מזכה אותה בפיצוי במסגרת אותו שטר חוב. היו גברים שחויבו גם בחצי מליון ₪ בגין בגידה במסגרת חיובי הכתובה. ראו הוזהרתם.

מנגד, יש לדעת כי לא פעם בתי הדין הרבניים אינם מוצאים מקום לחייב "כפל" תשלום. כלומר, גם ליתן לאישה מחצית מהזכויות הפיננסיות על שם הבעל, גם מוניטין או הפרשי כושר השתכרות שנפסקים בערכאה אזרחית וגם את כתובתה ופיצויי כתובה וכל מקרה לנסיבותיו ויש כמובן לקבל יעוץ פרטני.

חובת הנאמנות בבית משפט אזרחי:
בית המשפט לענייני משפחה הינו בית משפט אזרחי אשר חלוקת הרכוש בו אינה נמדדת על בסיס אשם כזה או אחר. דרישה ל"פיצויים בגין בגידה" נידונו לא פעם ולא פעמיים ונדחו.

בית המשפט העליון אמר דברו באופן ברור כי בגידה אינה אמורה להשליך על חלוקה לא שוויונית על רכוש שנצבר בחיי הנישואין. לדברי בית המשפט העליון פסיקת פיצויי בגידה יצרו "מדרון חלקלק" של תביעות מרובות.

מאחר והבעל אינו זכאי למזונות מאשתו- הנואף אינו מאבד את זכותו למזונות. אישה במקרה הפוך, מאבדת זכות זו.

עם זאת אין הדבר אומר כי הבגידה נתפסת כמותרת. חובת תום הלב כמו גם חובת הנאמנות וחובת היושרה וההגינות קיבלה משנה תוקף בפסיקות בתי המשפט במיוחד במערכת היחסים הזוגית.

דווקא עם נשואות?
לא אתווכח עם אמנון שטוען כי הוא ערך "מחקר השוואתי" וכי בגידה עם אישה נשואה הופכת את הבגידה למוצלחת יותר עבורו. קטונתי. אך מבחינה דתית הבגידה עם אשת איש חמורה יותר ומבחינה אנושית גורמת לנזק לשתי משפחות שלמות ולא רק למשפחה אחת. יתרה מכך, האישה הבוגדת במשפחה השנייה חשופה לנזקים החמורים של בגידתה שלה.

לעניין בגידת חו"ל… יום יום אנו נחשפים לבעל או אישה מחו"ל שמוצאים לנכון לעדכן את הבעל או האישה בארץ על מעללי בן זוגם ("דיני משפחה גלובאליים"). ולכן "ההגנה האווירית" לה טוען אמנון, הולכת וקורסת.  מי מאיתנו לא פגש את השכן שלו דווקא בטיול במקום הכי נידח בחו"ל ?

* אין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ובנושא חשוב זה
יש להקפיד על קבלת יעוץ משפטי מקיף.