לאחרונה סיים משרדנו לטפל בהליך משפטי ארוך ומייגע, אשר כל כולו התבסס על עתירותיה של אישה, חכמה ומוצלחת, אשר ויתרה על כל עקרונותיה על מנת לנסות ולהשיג קצת יותר…
ביהמ"ש לענייני משפחה הגדיר את תביעתה ואת בקשתה לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני לטובה
כ – "פגיעה במין הנשי" לא פחות.
ועכשיו לעניין:
שני בני הזוג התחברו זה לזו וחיו יחד 20 שנה. כבר בתחילת הקשר, חתמו הצדדים על הסכם בו הסדירו את התנאים הכלכליים ביניהם, הן במסגרת החיים המשותפים והן למקרה שיפרדו. ההסכם קבע כי בת הזוג תשקיע כספים בבית השייך לבן הזוג ובמקרה של פרידה ערך הבית יחולק ע"פ ההשקעה של כל אחד מהם בו. השקעתה של האישה בבית הייתה 30%. עוד נקבע בהסכם כי רכוש עתידי אשר יצבר במהלך תקופת החיים המשותפים יחולק בין הצדדים בחלקים שווים.
רצה גורל ובני הזוג נפרדו לאחר 20 שנה.
בת הזוג הגישה תביעה לביהמ"ש. במסגרת תביעתה ביקשה מביהמ"ש כי יחלק את הרכוש באופן לא שוויוני לטובתה, אף שהיה בין הצדדים הסכם אשר הסדיר מראש את אופן החלוקה. עוד עתרה בת הזוג לקבלת מחצית מהמוניטין העסקי והאישי של בן הזוג. עתירתה זו של בת הזוג התבססה על טענה לפיה היא חסרת כושר השתכרות, סמוכה על שולחנו של בן זוגה ותלויה בו כלכלית להישרדותה.
ביהמ"ש לענייני משפחה (כב' הש' מוטי לוי) פסק כי אין זה המקרה לחלוקה בלתי שוויונית לטובת האישה. לדברי ביהמ"ש, תאורה של האישה את עצמה כבעלת פוטנציאל הכנסה נמוך, חסרת בטחון כלכלי ותלויה לחלוטין בבן הזוג חוטאת לאמת, בהיותה אישה מצליחה, בעלת מקצוע ואף שם וניסיון. עוד הוסיף ביהמ"ש כי טענתה זו של האישה פוגעת במין הנשי ומסיגה אותו שנים לאחור. ביהמ"ש הוסיף כי האישה הינה בעלת רקורד של עשיה משך שנים ובעלת כישורים וכן כושר השתכרות. לכן, תאוריה את עצמה כמסכנה ותלותית מהווים פגיעה בזכותן של נשים אחרות, אשר מצבן הכלכלי והתעסוקתי באמת מצדיק חלוקה לא שוויונית של הרכוש לטובתן!
בהמשך, נדון פסק דין זה אף בביהמ"ש המחוזי אשר קיבל את ערעור בן הזוג על פרשנות שגויה של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לאחוזי ההשקעה בבית וחייב את בת הזוג בהוצאות משפט בגובה 20,000 ₪. יתר פסק הדין כמפורט לעיל נשאר על כנו.
סיומה של הפרשה באמירה ברורה וכפולה של מערכת המשפט. הראשונה, הסכמים יש לכבד! השניה, ראוי כי נשים לא יעשו שימוש לרעה במנגנונים החריגים בחוק, אשר נועדו לעשיית צדק לעת פרידה בין צדדים וכדי למנוע מצב בו בן זוג אחד נותר שבע והשני רעב. שימוש לא נכון במנגנון זה על ידי נשים שעומדות איתן על רגליהן מבחינה כלכלית, מזיקה לאחרות, "יושבות אוהלים של ממש" אשר עלולות להיוותר אחרי הפרידה חסרות כל.
**לקריאת פסק הדין ביה"מ לענייני משפחה לחץ כאן
**לקריאת פסק הדין – ערעור ביה"מ המחוזי בת"א לחץ כאן
