מאת: עו"ד אורית דרור-הראל
"שמיעת קולם של ילדים בבית משפט למשפחה"
האם ישאלו את הילדים אצל מי אתם רוצים להיות? אצל אבא או אצל אמא? התשובה היא: לא.
את השאלה הישירה והאכזרית הזו לא שואלים ילדים. אפשר לנשום לרווחה. אבל, חשוב לדעת כי במקרה של סכסוך בתא המשפחתי, כאשר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה תובענה, ניתנת לילדים הזכות להשמיע את עמדתם, תחושותיהם ורצונותיהם בפני השופט או השופטת בתיק.
לאחר שנים של מחקרים עם ילדי גירושין, אשר הביעו את חוסר שביעות רצונם כי החלטות הנוגעות אליהם עברו "מעל ראשם", ללא שיתופם, הותקנו תקנות הנוגעות ל "שמיעת קולם של ילדים". המחקרים הללו, היוו בסיס אף להמלצות ועדת רוטלוי, בראשותה של כבוד השופטת סביונה רוטלוי בתחום זכויות הילד והמשפחה.
כיום, מתוך הבנה של המערכת המשפטית כי להחלטות הנוגעות לתכנון ההורות לאחר הגירושין יש השפעות מרחיקות לכת על רווחת והתפתחות הילדים לאורך שנים ועל קשריהם עם מי מהוריהם – שומעים את קולם של הילדים. מכבדים אותם ומקשיבים לרצונותיהם. דברי הילדים נלקחים בחשבון בהתאם לגילם, כחלק ממכלול השיקולים בקבלת ההחלטות בעניינם.
כיצד זה נעשה בפועל?
מקובל כי עובד /ת סוציאלי/ת מיחידת הסיוע שליד בית המשפט נפגש/ת עם הילדים ומברר/ת עימם אם רצונם להישמע ובאיזה אופן. ניתנת לילדים האפשרות לבחור להעביר את דבריהם בדיווח חסוי לשופט או להיפגש עם השופט/ת ביחידות. מודל "שמיעת קולם של ילדים " התחיל כתכנית ניסיונית משנת 2007 בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובחיפה. מתאריך 1.9.2014 התקבלה התכנית בכל בתי המשפט לענייני משפחה בארץ. כחלק משינוי תפיסת מעמדו של הילד כיום ומעבר ככלים של "טובת הילד" לתפיסה של "זכויות הילד", שותפות הילד בהליך מעצים את הילד. לעתים, לצערנו מעוצמת הקונפליקט בין ההורים, רצונותיו של הילד נדחקות לקרן פינה. לצורך מימוש תהליך השתתפות הילדים הוקמו ביחידות הסיוע מחלקות לשיתוף ילדים – מש"י שהעובדות שלהן עברו הכשרה ייחודית לשמיעת ילדים.
מי קהל היעד?
ילדים בגילאים 6-18 אשר מי מהוריהם הגישו תביעות בעניין משמורת, הסדרי ראיה, חינוך או הגירה. ילדים מתחת לגיל 6 נשמעים על פי שקול דעת עובדת מש"י או שיקול דעת ביה"מ. נתקלתי גם במקרים של תביעות לפי ירוק שיתוף ותביעות רכושיות שבית המשפט ביקש את דעתם של הילדים.
האם ניתן להתנגד לכך?
בהחלט. במידה ועולה התנגדות מצד מי מההורי או שניהם או מצד הילדים, על העובד הסוציאלי לדווח על כך לבית המשפט. יחד עם זאת במרבית המקרים, ללא הנמקה טובה וכאשר הורה אחד מעוניין והשני מתנגד- יעדיף בית המשפט כן לשמוע את הילדים.איך אני אדע מה אמר הילד בפגישה?
דברים שאמר הילד ישמרו בכספת בית המשפט ויהיו חסויים בפני כל אדם למעט בית המשפט. שופט/ת ששמעו את הילד לא יפרטו בהחלטה את דברי הילד אלא אם הסכים הילד לגלוי הדברים וביה"מ מצא כי יהיה בגלוי אך ורק כדי לקדם את טובת הילד.האם הילד לא מבין כי הוא קובע גורלות ובעצם הכל על כתפיו?
זוהי נקודה חשובה ביותר, מקפידים להסביר לילדים כי דבריהם הם רק אחד השיקולים מיני רבים, בהם מתחשב השופט בעת קבלת ההחלטה ובוודאי לא שיקול יחיד. כמו כן מדגישים בפני הילדים כי מי שמחליט הוא השופט הדן בתיק ולא הילד. כמו כן מסבירים לילדים כי יתכן והחלטת בית המשפט תתקבל רק כעבור מספר חודשים.מה בעצם שואלים את הילד?
עושים היכרות עם הילד ליצירת אווירה נעימה. מתעניינים בשגרת חייו, בלימודיו, בחוגים בהם הוא עוסק, תחביבים בשעות הפנאי, מה מצבו החברתי, מה הקשר עם כל אחד מהוריו לפני ובזמן המשבר, מה הקשר שלו עם אחיו וקשרים עם המשפחה המורחבת. מתנהלת שיחה עם הילד בנוגע לרגשותיו ורצונותיו בנוגע למשמורת, הסדרי ראיה חווית הגירושין עבורו והתמודדותו עם המצב הנוכחי, קשייו, מקורות התמיכה שלו ונושאים רלוונטיים נוספים. לאורך כל השיחה יש התייחסות גם לאופן הבלתי מילולי העולה בשיחה כגון, אי שקט, רמת השפה וחרדתיות. עם ילדים קטנים נפגשים בחדר מאיר פנים עם ציורים ומשחקים ובסיום המפגש שואלים את הילדים כיצד חוו את המפגש.
לתשומת לב ההורים: ילד שהוכן ע"י מי מהוריו למפגש ותודרך – ברוב רובם של המקרים הדבר ברור וגלוי על פניו גם ללא מילים. הן העו"ס והן השופט ייקחו זאת בחשבון.האם מיידעים את הילד מה ההחלטה של השופט?
במידה והשופט מורה למש"י למסור לילד את ההחלטה, מוסרים לו טלפונית או בפגישה, אך זה מקרה נדיר
בדרך כלל.
אין האמור לעיל מהווה תחליף לייעוץ משפטי.