עיכוב יציאה מן הארץ לקטינים

מאת: עו"ד אורית דרור-הראל

בכל עת וללא כל הנמקה ספציפית ניתן להוציא צו עיכוב יציאה לקטין מן הארץ. עיכוב היציאה אינו מוגבל לשנה (כמו אצל מבוגרים) אלא עד הגיעו של הקטין לגיל 18 שנה.

את עיכוב היציאה ניתן להוציא במסגרת בקשה לעיכוב יציאה שיש להגיש או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.  לבקשה יש לצרף תצהיר המאמת את העובדות הכלולות בבקשה.

הצו יינתן במרבית המקרים באופן אוטומטי וללא כל דיון.

את החלטת בית המשפט או בית הדין יש לשלוח למשטרת הגבולות.

מה משמעות הדבר? המשמעות כי הילד לא יוכל לעבור את משטרת הגבולות בישראל להם יש רישום על מתן צו לעיכוב יציאת הקטין עד הגיעו לגיל 18.

האם ניתן לבטל את צו עיכוב היציאה בשדה התעופה? לא. אותה ערכאה שנתנה את הצו היא אותה ערכאה אשר מוסמכת לבטל את הצו.

כדי להסיר את עיכוב היציאה ניתן לעשות אחד משניים:

1. בקשה מוסכמת של שני ההורים לבטל את צו עיכוב היציאה לחלוטין או לתקופה מסוימת. או אז, אחד ההורים אחראי להשבת צו עיכוב היציאה מן הארץ על כנו, עם שובו של הילד לארץ.

2. בקשה לבטול עיכוב יציאה המוגשת ע"י אחד ההורים ללא הסכמה. במקרה זה ידון בית המשפט או בית הדין בערבויות שעל ההורה המבקש לצאת לחו"ל עם הילד, כדי להבטיח את שובו לארץ. לאחר שיוחלטו הערבויות (והן שונות ממקרה למקרה ע"פ הנסיבות), ההורה צריך להפקיד את הערבויות במלואם ובמקרה זה יבוטל הצו זמנית. לאחר שובו של הקטין יושב הצו על כנו.

מהם הקריטריונים על פיהם בית המשפט ישקול את בטול הצו וקביעת ערבויות:

3. סגן נשיא בית המשפט לעניני משפחה בנצרת, כבוד השופט זגורי פסק בתמ"ש 13612-06-14, ר.נ נגד ט.ע (פורסם בנבו 13/07/2014) וריכז את הקריטריונים כדלהלן:-

"בבקשות לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ של קטינים לצורך נסיעה לטיול בחו"ל, לתקופה  קצובה, עם אחד ההורים נקבע בעבר, כי באיזון העקרוני בין זכויות הקטין לצאת את הארץ לבין זכות ההורה הנותר בארץ להבטיח, כי הקטין לא יורחק מישראל לתקופה ארוכה, יש לשקול בשלב ראשון את טובת הקטין באופן עצמאי ונפרד ורק אז יפנה ביהמ"ש לאזן בין טובת הקטין לבין שיקולים אחרים העומדים על הפרק, וביניהם זכויותיו של ההורה השני. השופט זגורי מסכים עם תפיסה זו, ברם הדבר תלוי מאוד בגילאי הקטינים ובטיב הקשר שלהם עם שני ההורים. לכן לשיטתו האיזון צריך שייעשה על פי בחינה שיפוטית של מספר משתנים, כאשר משקלם ייקבע בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות המקרה. 
עיקרי הקריטריונים שראוי להתחשב בהם הם: 

א. גיל הקטין; 

ב. זכותו של ההורה הנותר בארץ לממש את הורותו (בהקשר זה צוין מנגד, בין היתר, כי יציאה של הילדים מן הארץ לתקופה של עד שבועיים-שלושה, גם אם היא פוגעת בזמני שהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, ההתייחסות השיפוטית לפגיעה זו לא תהיה נוקשה); 

ג. זכות התנועה של ההורה המשמורן; 

ד. טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין; 

ה. האם קיימות ראיות או אינדיקציות לניסיון הגירה של האם לחו"ל; 

ו. היסטוריה של יציאות מהארץ של הקטינים והחזרתם; 

ז. האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או על ביטול קבוע; 

ח. השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ; 

ט. האם המדינה אליה יוצאים הילדים חתומה על אמנת האג? ; 

י. האם המדינה אליה נוסעים הילדים הינה מדינה מסוכנת? ; 

יא. שיקולים של תום לב; 

יב. שיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות, תוך שצוין בין היתר, כי בקביעת הערבויות יש להתחשב בצרכים הרתעתיים וניזקיים/כספיים ולהתחשב ביכולותיו הכלכליות של ההורה היוצא לחו"ל. עוד נקבע, כי ביטול קבוע של צו עיכוב יציאה מהארץ, לעומת ביטול חד פעמי וזמני, מצריך ערבויות ובטחונות משמעותיות יותר, כמו גם נזילות הביטחונות. ביהמ"ש יישם קריטריונים אלו לענייננו והורה על ביטול הצו בכפוף לתנאים ולערבויות מרתיעות."

חשוב לזכור:  הצו שניתן חל על שני הורים כמובן ("כולי עלמא"). אף יאיר שיבקש להוציא את הילד לחו"ל בשנה הבאה למשל, יאלץ להגיש בקשה להסרת צו עיכוב היציאה.

* הטקסט נכתב בלשון זכר אך מיועד לשני המינים (קטינה כדין קטין).

* אין האמור לעיל כדי להחליף יעוץ משפטי פרטני.